החלטה בתיק בש"א 5001/07

פתח - דבר

1.         לפניי בקשה לעיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל 8-06-14129-03, המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, לביצוע פסק דין שניתן בתיק עב (י-ם) 1205/04, בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (כב' השופט א' אברהמי), ביום 4.12.05 - בעטיו חויב המערער לשלם למשיב 1 סכומים שונים בגין הפרשי שכר עבודה           (68,892ש"ח), פיצויי פיטורין (32,532ש"ח), דמי הודעה מוקדמת (4,401ש"ח) והחזר הוצאות (7,746ש"ח), בסך כולל של 113,571ש"ח.

טענות המבקש

2.         ב"כ המבקש הסבירה תחילה ההשתלשלות העובדתית, הרלבנטית לעניינה, כלהלן: ביום 27.2.07 נודע למבקש, לטענת באת-כוחו, כי כבר ביום 5.7.04, בעוד נדונה התביעה הנזכרת לעיל בבית הדין האזורי לעבודה, קיבל המשיב מ"כלל חברה לביטוח בע"מ", המחאה אישית ובלתי ניתנת להעברה בגין פיצויי פיטורים בסך של 40,205ש"ח. המשיב, לטענת ב"כ המבקש, פרע הכספים עוד קודם למועד הדיון הראשון בנדון, ביום 2.11.04, מבלי ליידע בית הדין בדבר ולהקטין סכום תביעתו בהתאם. המשיב לא גילה הדבר, לא המציא אישור פירעון בסך האמור ולא ציין בחקירתו הנגדית, כי קיבל הסכום האמור.

3.         מכל מקום, משנודע למבקש דבר התשלום האמור, הגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל להפחיתו מכלל הסכום שנפסק לטובת המשיב, בטענת "פרעתי".

הבקשה הוגשה לראש ההוצאה לפועל בהסתמך על קביעותיו של בית הדין האזורי לעבודה בפסק דינו, באשר לרכיב פיצויי הפיטורים, כי המבקש יהא רשאי להפחית הסכומים שנצברו כפיצויי פיטורים בחשבון ביטוח המנהלים שנפתח על שם המשיב, כאשר ההפחתה תבוצע אם יציג המבקש אישור מביטוח המנהלים - בו יירשם מהו הסכום שנצבר כפיצויי פיטורים על שם התובע בתקופת העבודה הרלבנטית. 

ראש ההוצאה לפועל מחק הטענה בקובעו, כי הכספים נתקבלו עובר למתן פסק הדין, וכי ראש ההוצל"פ אינו יושב כערכאת ערעור על פסק הדין העיקרי, כך ש"אבד הכלח" על טענה זו.

לטענת המבקש, החלטתו זו של ראש ההוצאה לפועל מביאה למצב אבסורדי ובלתי צודק. הרי המשיב הסתיר מידע ולא ציין, כי חלק גדול מן הסכום אשר נפסק לו, כבר מצוי למעשה בידו. משכך, יצא המשיב נשכר פעמיים. החלטה זו נוגדת גם עיקרי פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה כאמור, שם נפסק מפורשות, כי יש להפחית סכומים מעין אלה מסך הפיצוי שנפסק למשיב. יש לראות בסכומים אילו, שניתנו למשיב מאת חברת הביטוח, משום תשלום על חשבון פיצויי הפיטורים.  

4.         ב"כ המבקש הוסיפה לעניין זה, כי אם לא יעוכב פסק הדין, לא יוכל המבקש לגבות בחזרה את הסכום אשר שילם למשיב לאור הצהרת המשיב, כי הוא מובטל ואין לו מקור הכנסה.

תגובת המשיב

5.         ב"כ המשיב ביקש לדחות הבקשה, בהבהירו, כי סיכויי ערעורו של המבקש להתקבל קלושים ואפסיים. אין בערעור על החלטת ראש ההוצל"פ כל נימוק רציני, ולא הוצג למשיב על ידי המשיבה הפורמאלית או המבקש, האישור המבוקש לצורך הפחתת הסכום שנפסק בתביעה. ב"כ המשיב אישר קבלתו של הסכום הנזכר, על ידי המבקש, אך לטענתו סבר המבקש, כי המדובר בתגמולי הפרשות לביטוח המנהלים ואין זה תשלום בעבור פיצויי הפיטורים, המגיעים לב"כ המשיב מן המשיבה הפורמאלית. משנודע למשיב, כי הסכום האמור בסך 40,205ש"ח, אשר קיבל מאת חברת הביטוח "כלל" הנו תשלום עבור פיצויי פיטורין, יזם באופן מיידי בקשה לבצע הקטנה בתיק ההוצאה לפועל על מנת להביא לידי ביטוי מלא התקבול שקיבל, באמצעות ניכוי מלא של רכיב פיצויי פיטורין, אשר נפסק בפסק הדין.

אשר על כן, אין כל עילה לעיכוב הביצוע פסק הדין כולו, המתייחס ליתר רכיבי הפיצויים - גביהם לא טען המבקש מאומה.

תשובת המבקש

6.         ב"כ המבקש ביקשה להדגיש, כי בקשתו האמורה של המבקש, אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל, להפחית סכום פיצויי הפיטורין לאור הסכומים שקיבל מחברת הביטוח, הוגשה רק לאחר שהגיש המבקש בקשתו דנן לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ובית משפט זה הורה על עיכוב ביצוע עד למתן החלטה.

עוד ציינה ב"כ המבקש, כי בקשת המבקש כנטען, כפי ששוגרה לדידו ללשכת ההוצאה לפועל וצורפה לבקשה זו, אינה  מחייבת כלל שכן אינה נושאת חותמת "נתקבל" של לשכת ההוצאה לפועל. יתרה מזו, הסכום הנקוב בבקשה אינו 40,205 ש"ח אלא סכום קטן משמעותית, בשיעור של 32,532ש"ח, כאשר לא הוצגה בפני בית משפט זה כל החלטה מצורפת, בדבר הקטנת הסכום בפועל.

נוסף לאמור, המשיב לא צירף כל תצהיר, התומך בטענותיו אלה. 

דיון

7.         עיון בטענות ב"כ הצדדים למדני, כי אין לקבל הטענה, שהערעור משולל כל יסוד. המשיב הודה בפועל, כי קיבל הסכומים מידי חברת הביטוח "כלל". אין כל היגיון בהעברת הכספים לידו על ידי חברת הביטוח בלא שהוגשה בקשה מתאימה מטעמו של המשיב. אם אכן סבר המשיב בתום לב, כטענתו, שקיבל הכספים במפתיע וסבר שאילו הם תגמולי הפרשות לביטוח המנהלים, היה עליו לברר מקורם, ובייחוד כאשר פתח בהליכי הוצאה לפועל בעניין זה.

            אין להתעלם גם מן העובדה - כעולה מטענות הצדדים וצרופותיהן, שטרם         נתקבלה כל החלטה, המורה על הפחתת החוב הפסוק בסך של 40,205ש"ח.